Notes on the pronunciation of the Hebrew letter ש as 's', as opposed to 'sh' - Pt. 2

The Hebrew letter ש in early medieval France and Germany ; List of proper nouns from medieval period and on, that have S-sound transliterated with a ‘ש’

Part of a series. Pt. 1 was about the pronunciation of the Hebrew letter ש by Ephraimites in Books of Judges ; Isaiah ; Jeremiah ; Ecclesiastes ; Mishnah and Midrash:

Early medieval France and Germany

Gompertz, p. 38:

"In general, it should be noted that in Jewish communities in Christian countries, the correct pronunciation of the right-dot shin was forgotten during the first half of the Middle Ages. Therefore, it's not surprising that in transcribing foreign words, both in France and in Germany, as well as in Ladino, the shin was used to represent the S sound.

This is despite the fact that in the Mishnah and Midrashim, S of Greek words were always transcribed  with the Hebrew letter samekh.

Therere's no doubt that German Jews also pronounced the shin during the first half of the Middle Ages the same way that French Jews did. Accordingly, one should view words such as וורמישא - ‘Worms’, קונגשהופן - ‘Königshofen’, זושקינט - ‘Susskind’^[1] etc. with shin as an indicating the sound S. “

Gompertz, p. 39:

“The proper name and adjective זושא - is ‘Suess’,^[2] זושקינד - ‘Susskind’, זושמן - ‘Sussman’.^[3]”

Gompertz, p. 41:

"And now, based on what I wrote, it seems that the Lithuanian pronunciation of the shin is a remnant of the French-Ashkenazi pronunciation of the Middle Ages [...]

We saw that the right-dot shin had been extinct in Europe for centuries, and in Germany, it only revived with the development of the “sh”-sound in the German language."

Shulmith Elitzur, “Rhymes of Piyyutim and the Pronunciation of Hebrew in Medieval France and Germany”:

שולמית אליצור, 'חריזת הפיוטים ודרכי ההגייה של בני צרפת ואשכנז הקדומים', לשוננו נח (תשנ"ד-תשנ"ה), עמ'-327:

"In these swappings (חילופים), there is further evidence supporting the determination of Y.G. Gompertz that during the 11th-13th centuries in France and Germany, the right-dot 'ש' lost its uniqueness and was pronounced similarly to left-dot 'ש' and 'ס'.”

And in footnote 14 she writes:

[...A]nd compare to the words of Radak on Judges 12:6, who explicitly testifies about "the people of France who don't understand how to pronounce the 'Shin' and pronounce it like a soft 'Tav'" […]"

List of proper nouns from medieval period and on, that have S-sound transliterated with a ‘ש’

Here’s a list of a number of examples that I’ve collected:¹

Place names

1. קושטא - Costa^[4]

2. ניקולשברג - Nikolsburg^[5]

3. שאנץ - Sens^[6]

4. פרשבורג - Pressburg^[7]

5. אורליינש - Orleans^[8]

6. פושקירה - Posquières^[9]

7. לונדריש - Londres^[10]

8. לה מנש - Le Mans^[11]

9. אלשבילי - Seville^[12]

Personal given names / nicknames

10. מיגאש - Megas^[13]

11. שירליאון - Sirleon^[14]

12. בונאשטרוק - Bonastruc^[15]

13. שניאור - Senior^[16]

14. שפרינצא - Sprintza^[17]

15. אנשל - Ansel^[18]

16. פייבוש - Feibus^[19]

17. זושא - Zussa^[20]

Personal surnames / family names

18. בנבנשתי / בנבנשתי  - Benveniste / Benvenist ^[21]

19. פופרש - Poppers^[22]

20. קרשקש - Crescas^[23]

21. נחמיאש - Nehamias^[24]

22. רבקש - Rivka’s^[25]

23. מירלש - Mirel’s^[26]

24. איסלריש - Isserel’s^[27]

25. סירקיש - Sirkis^[28]

26. מייזלש - Meisels

27. קאשטרו - Castro^[29]

28. אלמושנינו - Almosnino^[30]

29. שונצינו - Soncino

30. שפינוזה - Spinoza

31. ששפורטש - Sasportas^[31]

32. משאש - Messas^[32]

---

^[1] Susskind - Wikipedia: “Susskind (German Süßkind "sweet child", variants Suskind, Suskin, Siskind, Ziskind, Ziskin, Siskin, etc.) is a Jewish surname of German origin. Süsskind in the German medieval period was a given name, not a surname, specifically recorded as carried by Jews since the early 13th century [...] Süsskind remained a widely-used given name among German-speaking Jews into the 19th century. Beginning in the 18th century, some Jews adopted Süsskind as a patronymic surname. Süsskind ceased to be used as a given name around mid-19th-century.”

^[2] Süß - Wikipedia :

Süß (often transliterated into English: Suess, also sometimes Süss in German) is a German surname that means sweet."

^[3] Sussman - Wikipedia: “Süßmann is a German surname meaning "sweet man" and has several variations due to transliteration obstacles. It is also one of the Jewish surnames.”

^[4] קונסטנטינופול – ויקיפדיה: "משמעותו של השם קונסטנטינופוליס (ובקיצור קונסטנטינופול) הוא "עירו של קונסטנטינוס", קיסר האימפריה הרומית שייסד את העיר כבירתה. במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט קושטנדינא (נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנדינה, קושטנטינה, קושטאנטינה, קוסטנטינה), ובקיצור קושטא או קוסטא. "

Names of Istanbul - Wikipedia: “Kostantiniyye (Arabic: قسطنطنية, translit. Qusṭanṭinīyya, Persian: قسطنطنیه, translit. Qosṭanṭanīye, Ottoman Turkish: قسطنطينيه, translit. Ḳosṭanṭīnīye) is the name by which the city came to be known in the Islamic world. It is an Arabic calque of Constantinople. ”

^[5] מיקולוב – ויקיפדיה: "מיקוּלוב (בצ'כית: Mikulov; בגרמנית: Nikolsburg, ביידיש: ניקאָלשבורג, ניקולסבורג) [...]"

“Mikulov (Czech pronunciation: [ˈmɪkulof]; German: Nikolsburg; Yiddish: ניקאלשבורג, Nikolshburg) is a town in [...] the Czech Republic.” Wikipedia transliteration as “Nikolshburg” is mistaken.

As an aside, most place names in Eastern Europe followed the German diaspora name, as opposed to the local Slavic name. In general, Yiddish was seen by Ashkenazi Jews as simply German, and not as a separate language.

^[6] Sens - Wikipedia. Famously: שמשון משאנץ – ויקיפדיה

^[7] ברטיסלאבה – ויקיפדיה: "ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה [...] בברטיסלבה, (אז פרשבורג)"

Famously: ישיבת פרשבורג – ויקיפדיה

^[8] אורליאן – ויקיפדיה: "אורליאן (צרפתית: Orléans, בעבר: אורליינש, או: אורלינס) ".

For example: יעקב מאורליינש – ויקיפדיה

^[9] אברהם בן דוד מפושקירה – ויקיפדיה : "רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה [...] בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières)"

^[10] For example:

אליהו מנחם מלונדריש – ויקיפדיה

משה מלונדריש – ויקיפדיה

^[11] Le Mans - Wikipedia

^[12] ריטב"א – ויקיפדיה: "רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה [...]"

^[13] ר"י מיגאש – ויקיפדיה: "יש משערים שמקור הכינוי 'מיגאש' שהתווסף לשמו הוא במילה היוונית ('Μέγας' - Megas), המציין גודל וחשיבות ('נהדר' או 'גדול'; מקביל ל-"great")"

Joseph ibn Migash - Wikipedia: “Joseph ibn Migash or Joseph ben Meir HaLevi ibn Migash or Yosef Ibn Meir Ha-Levi Ibn Megas or José ben Meir ibn Megas (early 1077 – c. 1141) (Hebrew: יוסף בן מאיר הלוי אבן מיגאש) “

^[14] יהודה שירליאון – ויקיפדיה: " צרפתית: 'סיר' - אדון, 'ליאון' - אריה, מתורגם כיהודה."

^[15] רמב"ן – ויקיפדיה: " . שמו הרשמי בקטלאנית בונאסטרוק סה פורטה Bonastruc ça Porta [...] תרגום מילולי: מזל-טוב פֹה שער, ככל הנראה כונה כן מפני שהיה גר בשער השכונה היהודית. נכתב גם בונאשׂטרוק."

^[16] שניאור – ויקיפדיה: " שְׁנֵיאוֹר הוא שם פרטי ושם משפחה יהודי-אירופאי. מקורו במילה הספרדית סניור (Señor) והגיע לארצות אשכנז דרך התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה"

^[17] See Esperanza (nombre), in Spanish Wikipedia. Esperanza (given name) - Wikipedia: “Esperanza is a Spanish feminine given name, meaning "hope" or "expectation” “

^[18] See Ansel (name) - Wikipedia

^[19] From Phoebus, see Phoebus (disambiguation) - Wikipedia, section “People”

^[20] From German Süss / Suess, see  Süß - Wikipedia

^[21] משפחת בנבנשתי – ויקיפדיה: "משפחת בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (גם בן ויניסטי או בֶּנְבֶנִישְׂתִּי; בקסטיליה: Benveniste; בקטלוניה: בֶּנְבֶנִשְׂתּ, Benvenist; באיטליה: Benvenisti; בפורטוגל: Bemveniste; בצפון אפריקה: בנישתי, בניסטי Beniste/i) היא משפחה יהודית-ספרדית, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, משוררים, רופאים, ואישי ציבור רבים [...] במקור השם הוא מדרום צרפת - פרובאנס, מהערים נרבון ומונפלייה. מוצא המשפחה עם השם הנוסף 'בנבנשתי' קשור כנראה בהקמת מרכז יהודי חשוב בעיר נרבון במאה ה-10 וה-11 על ידי רבנים מבבל צאצאי ראשי הגולה [...] "

Benveniste - Wikipedia: “Origin of the name [...] The Italian name is a composition of the words "bene" meaning "well," and "veniste" meaning "came." The name was given to babies, a welcome to the world, a way of thanking God for a descendant . The name was gradually adopted as a last name, relating to the father [...] The first appearance of the name Benveniste was in the 11th century in southern France”

^[22] For example:

מאיר הכהן פופרש – ויקיפדיה

יעקב פופרש – ויקיפדיה

^[23] Crescas - Wikipedia: “Crescas (Catalan pronunciation: [ˈkɾeskəs], Hebrew: קרשקש) is a Judaeo-Catalan family name, prominent in the former Crown of Aragon. Crescas is a common name among Jews of southern France and Catalonia.”

^[24] For example:

שאול נחמיאש – ויקיפדיה

דוד נחמיאש – ויקיפדיה

^[25] משה רבקש – ויקיפדיה: "רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס [...]"

^[26] משולם זלמן מירלש – ויקיפדיה: "רבי משולם זלמן מִירְלְשׂ-ניימרק (נכתב גם: מירלס) [...]  שם המשפחה מתייחס לאם המשפחה, מירל, עם צורת הייחוס ביידיש; בהתאם לכך נכתב עם גרש: מירל'ש או מירל'ס."

For example of matronyms in the Talmud, see my “From Abba to Zebedee: A Comprehensive Survey of Naming Conventions in Hebrew and Jewish Aramaic in Late Antiquity”, section “Matronymic”.

^[27] משה איסרליש – ויקיפדיה: "רבי משה איסרלישׂ [...]  נהגה איסרל'ס, כלומר - הבן של איסרל. השם איסרל מתייחס לשם אביו, ישראל-איסר"

^[28] See יואל סירקיש – ויקיפדיה

^[29] See קסטרו – ויקיפדיה

Examples:

משה קאשטרו – ויקיפדיה

יעקב קאשטרו – ויקיפדיה

Compare: Castro (surname) - Wikipedia

^[30] For example: משה אלמושנינו – ויקיפדיה

^[31] See יעקב ששפורטש – ויקיפדיה

^[32] Examples:

שלום משאש – ויקיפדיה

דוד משאש – ויקיפדיה

1. Medieval transliterations of Old French words (la'az - לעז) also always use ש , and not ‘samech’, to transliterate the ‘s’ sound. However, I decided to list proper nouns, and not la’azim, because the proper nouns are well-known, and continued to be used hundreds of years later, to the present day. (Thanks to DS for reaching out to me about this.)

For more on la’azim, see

Moshe Katan, Otzar Laazei Rashi (אוצר לעזי רש"י) .

Volume on the Talmud (1984) - Available at HebrewBooks and Sefaria (transcribed as searchable text, but missing Katan’s introduction); and Da’at

Volume on Tanakh (1991) - Available at HebrewBooks and Sefaria (transcribed as searchable text);.

On p. 13 of his volume on Talmud, in his mapping of Hebrew letters to French, Katan unequivocally maps ש to ‘s’. For some examples taken from the beginning of that work:

וישטידור"א / westedure

שול"ץ / solaz / שעשוע

See all the words starting with ש, in Katan’s index, pp. 199-200.

On pp. 12-13 of his volume on Talmud, in his mapping of Hebrew letters to French, Katan states that the following Hebrew letters are not used (לא בשימוש) in la’azim of Rashi’s commentaries: כ ; ע ; ת. He says that ‘samech’ is rarely used, except under special circumstances (“לא בשימוש - ליוצאים מהכלל יש הסבר מיוחד“)